יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ ואח' נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בעמ ואח'

החלטה

לפניי בקשת התובעת לעיכוב ביצוע החלטתי מיום 10/10/13, וזאת לצורך הגשת בקשת רשות ערעור.

בהחלטתי מיום 10/10/13, דחיתי את בקשת התובעת לעיכוב חילוטה של ערבות בנקאית אוטונומית, אשר ניתנה לנתבעת ביום 25/10/11 על סך של 110,950 ₪ בקשר עם חוזה מס' 10002487 למיגון קווי 42 ו-16 ליד דודאים עבור רכבת נתיבות באר שבע (להלן: "הערבות הבנקאית") ערבות אשר הוארכה מעת לעת.

הבקשה לעיכוב הליכים הוגשה בפני ביום 14/10/13. בבקשה צויין כי הבקשה לעיכוב הליכים מוגשת, היות ובכוונת המשיבה להגיש בקשת רשות ערעור, על החלטתי.

נימוקי הבקשה הינם כי בית המשפט שגה בהחלטתו מיום 10/10/13:

לטענתה וכעולה מבקשתה, היות ובמקרה דנן קיימות נסיבות מיוחדות וכן היות והתובעת הוכיחה מעל לכל ספק, כי היתה הטעיה ומרמה בכריתת החוזה, לפיכך, כך לטענתה, טעה בית המשפט בהחלטתו ועל בית המשפט לעכב את ההליכים בעניין החלטתו זו, עד למתן החלטה אחרת.

לאחר שעיינתי בבקשה הקצרה, על נימוקיה שפורטו וצוינו לעיל, ובנסיבות העניין, הגעתי להחלטה, כי דין הבקשה להידחות.

תקנה 466 לתקנות סד"א העוסקת בתנאים למתן עיכוב ביצוע, קובעת כי אין בהגשת הערעור, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, עליה מערערים. תקנה 467 מסמיכה את בית המשפט לעכב ביצועו של פסק דין, כחריג לכלל. הלכה פסוקה היא, כי כלל משפטי זה, בדבר אי מתן עיכוב ביצוע, חל ביתר שאת בפסקי דין ו/או החלטות הקובעים חיוב כספי. בענייננו, כאמור, אף טרם ניתנה למבקש רשות ערעור על החלטתי זו.

על המבקש עיכוב ביצועה של החלטת בית המשפט, להוכיח בפני בית המשפט שני תנאים מצטברים: ראשית- כי יש באמתחתו סיכויי ערעור טובים, ושנית- כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בתנאי השני לא די שיוכיח כי למשיב לא יגרם נזק מעיכוב בביצוע פסק הדין, אלא עליו להוכיח כי ככל שפסק הדין ו/או החלטה יבוצעו ללא דיחוי, הרי שהמבקש ייתקל בקשיים, בהשבת המצב לקדמותו.

כלל זה הינו הכלל הבסיסי שלאורו יש לבחון בקשות עיכוב ביצוע, והוא חל בראש ובראשונה על פסקי דין ו/או החלטות הקובעים חיוב כספי. הנחת המוצא בנוגע לפסקי דיןן ו/או החלטות המטילים חיובים כספיים, הינה כי התשלום הכספי לזוכה אינו יוצר מצב בלתי הפיך וכי כספים אשר שולמו ניתנים להשבה בסופו של יום, אם יתקבל הערעור (ראו בעניין ע"א 8227/12, אלברט חברה לבניין נגד דר' מיכאל שפטלר וכן ע"א 7221/01).

בענייננו, המבקשת כלל לא טענה ולא נימקה בפני טיעונים אלו, לא ניסתה להוכיח את התנאים המצטברים המבוקשים, ובקשתה איננה מנומקת לחלוטין.

על אף העובדה כי בית משפט זה נתן את ההחלטה נשוא הבקשה, עליו מוטלת המשימה להכריע בה, גם באשר לסיכויי הערעור. לפיכך, יש להתייחס, ולו באופן חלקי לשני התנאים המצטברים שעל המבקש היה לנסות ולהוכיח.

במסגרת הנסיבות שנוצרו, אתייחס לשני תנאים אלו, על אף שהמבקשת כאמור כלל לא ניסתה להרים את הנטל להוכחתם:

בכל הנוגע לסיכויי הערעור, אם אכן תינתן רשות ערעור בסופו של דבר, סבורני, מטבע הדברים כי אלו אינם גבוהים: המדובר בהחלטה המורה על חילוטה של ערבות, בהתאם לחוזה אשר נכרת בין הצדדים. ההלכה הפסוקה מלמדת כי לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהכרעת הערכאה הדיונית להורות על חילוט ערבות בנקאית אוטונומית, וזאת היות וכאמור- "התערבות תכופה בתחום זה תרוקן את הערבות הבנקאית האוטונומית מתכונתה החשובה ביותר – היותה בטוחה זמינה ומהירה למימוש, אשר אינה דורשת התדיינות ממושכת... ואשר מנותקת מעסקת היסוד" (ראו ע"א 8227/12, אלברט חברה לבניין נגד דר' מיכאל שפטלר ).

באשר לטענת חריג הנסיבות המיוחדות שציינה המבקשת, נטל ההוכחה הרובץ על כתפי הטוען לקיומו של אחד מהחריגים לחילוט ערבות בנקאית אוטונומית הינו נטל מוגבר, והפסיקה צמצמה את החריגים לערבות הבנקאית האוטונומית למקרים חריגים שבחריגים, מתוך שאיפה לשמור על מוסד הערבות הבנקאית האוטונומית מפני כרסום, ולפיכך מדובר במשוכה גבוהה מאד, הן משפטית והן עובדתית, ועל כך ראה בהרחבה החלטתי בעניין מיום 10/10/13.

באשר למאזן הנוחות- לא מצאתי כי הוא נוטה לטובת המבקשת. התרשמתי כי אם יגרם נזק למבקשת, עסקינן בנזק כספי בלבד, אשר מטבע הדברים הינו הפיך וניתן להשבה ולפיצוי. בנוסף, המבקשת כלל לא טענתה וכל שכן לא הראתה לבית המשפט, שיהיה קושי בגביית הכספים מהמשיבה אם בסיכומו של דבר, בקשתה לקבלת רשות ערעור תתקבל. זאת ועוד, המבקשת לא תמכה את בקשתה בתשתית עובדתית ראויה אשר ממנה ניתן יהיה ללמוד מדוע נזק כספי שכזה, עלול יהיה לגרום לה לנזק בלתי הפיך ובלתי ניתן להשבה, באופן אשר מחייב את עיכוב ביצוע ההחלטה.

נהפוך הוא- אם לא תמומש הערבות, תפגענה זכויות המשיבה כפי שהובטחו לה בכתב הערבות.

לכן, ולנוכח כך שהמבקשת לא הוכיחה בפני אף לא אחד מהתנאים המצטברים הנדרשים לעיכוב ביצוע, כאמור לעיל, , הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

למותר לציין כי ההליך שבפני עודנו תלוי ועומד, ובפני המבקשת, היא התובעת, עוד פתוחה הדרך להוכיח תביעתה.